רציתי לברר מה נבדק בבדיקה הביומטרית דרך האיריס של העין כאמצעי אבטחה . היות ובדיקה זו בעצם משקפת תבנית קבועה שאופיינית לכל אדם ואדם, כדי להבדיל אחד ממשנהו (כמו טביעת אצבע). אך נתקלתי במידע על האירידיולוגיה שמסביר שישנם סימנים רבים שנרכשים במהלך החיים בקשתית והם משתנים לאורך זמן. אז כיצד ייתכן שהאיריס משנה צורתה ובכל זאת משרתת את הבדיקה הביומטרית שאמורה להראות משהו קבוע
רפואה משלימה טבעיתפרופ' צבי זמישלני, מנהל בית החולים הפסיכיאטרי גהה, העריך בכתבה בשם "הדיכאון- מחלת המאה", שכ- 20-30% מכלל האוכלוסייה המערבית סובלים מדיכאון, נתון שלדבריו הולך ועולה בהתמדה. הגדרת הדיכאון- מצב נפשי מתמשך של ירידה במצב הרוח, עצבות ואיבוד הנאה, אשר מגיעים לרמה המשבשת את התפקוד היומיומי, גורם סבל ופגיעה בתפקוד החברתי, התעסוקתי, או בתפקוד חשוב אחר.מלבד עצב, מדווים על ייאוש, תחושת ריקנות או חוסר תחושה כלל. מאפיין שכיח במחלה זו הוא איבוד העניין בדברים שריגשו והסבו לו הנאה בעבר (תחביבים, חיי חברה וזוגיות, מזון וכו'). ירידה בריכוז ובקשב, ירידה בתחושת הערך ובביטחון העצמי, חשיבה שלילית ופסימית עד מחשבות אובדניות, עצבנות וחוסר שקט, הפרעות תיאבון (הגברה או הפחתה), הפרעות שינה וכדומה. אין מדובר על תחושת דכדוך זמנית, שמהווה חלק נורמאלי וטבעי מחיינו, בפרט כאשר קשורות באופן ישיר לאירועים לא נעימים. אלא על תחושות החורגות מכל פרופורציה של סיבה או גורם חיצוני, כמו בדיכאון קליני. הטווח של הדיכאון, או של קבוצת ההפרעות הנפשיות המכונה - "הפרעות במצב הרוח", הוא רחב מאוד ונע בין הפרעה קלה וחולפת לבין הפרעה ממושכת וקשה, היכולה להביא לסיכון חיים. ההפרעה יכולה להתבטא באפיזודות או באופן רציף- כרוני, אולם בכל מקרה מהווה פגיעה בתפקודי ואיכות החיים. ביטויי הדיכאון משתנים בין אוכלוסיות, תרבויות שונות וכו'. ניתן לחלק את האפיונים שלהם לפי קבוצות גיל